שנת מאסר לעוזר ראש אגף "שיפור פני העיר" בעירית יבנה בגין לקיחת שוחד

<#4#>

גזר דין

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בביצוע עבירה של לקיחת שוחד- עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

            זאת בשל כך, שבמהלך חודש נובמבר 2002, לאחר שהנאשם החל לשמש כעוזר ראש אגף "שיפור פני העיר" בעיריית יבנה (להלן: "שפ"ע"), פנה הנאשם לציון עבו (להלן: "המתלונן") בבקשה לרכוש עבורו צבע לצביעת ביתו. המתלונן אכן רכש את הצבע בסך של 500 ש"ח ומסרו לנאשם, מבלי שזה האחרון שילם לו עבורו.

            בהמשך, כאשר נסע המתלונן עם הנאשם לבית ספר "גינזבורג" ביבנה, דרש ממנו הנאשם לשלם לו 5% מכל עבודה שהוא יבצע בעירייה.

            עוד עולה מכתב האישום, שבתקופה שבין חודש נובמבר 2002 לבין תחילת שנת 2005, חזר ודרש הנאשם מהמתלונן בהזדמנויות רבות שישלם לו כספים, וכך עשה המתלונן בכ-20 הזדמנויות כאשר מסר לנאשם במשרדו בעירייה, בכל הזדמנות, מעטפה סגורה ובה סך של 400-1,000 ש"ח במזומן, שסך הכול קיבל הנאשם מהמתלונן כ-15,000 ש"ח.

            בהמשך, בתאריך 14.12.04 או בסמוך לכך, בהתאם לבקשתו של הנאשם, נסע המתלונן יחד עם הנאשם לחברת "גולר סגנון בע"מ" בקרית מלאכי (להלן: "החברה") על מנת לרכוש סורגים לביתו של הנאשם. בהתאם לדרישתו של הנאשם שילם המתלונן לחברה סך של 700 ש"ח עבור רכישת הסורגים, וזאת באמצעות שיק של אישתו. הסורגים סופקו לנאשם מבלי שהנאשם שילם למתלונן עבור רכישתם.

2.         עבירת השוחד היא עבירה חמורה, וכפי שכבר ציינתי בגזר הדין שניתן בעניינו של המתלונן (שהורשע במסגרת הסדר טיעון והושת עליו עונש שכלל בין השאר עונש של 6 חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות) עבירת השוחד חותרת תחת אושיות המנהל התקין, פוגעת במנהל הציבורי ופוגעת בציבור בכללותו. לא כל שכן, מקום שהנאשם עצמו הוא זה שיזם את קבלת השוחד, ולא זו בלבד אלא שעשה זאת מייד בסמוך לכשהחל לכהן בתפקידו- עובדה שמלמדת על הנחישות ועזות המצח של הנאשם. משנה חומרה נוסף בשל העובדה שלא היה מדובר בעבירה חד פעמית של לקיחת שוחד, אלא שהנאשם לקח שוחד מספר חוזר ונשנה של פעמים ולמעשה הפך את קבלת השוחד לדפוס התנהלות בינו לבין המתלונן. ברור, שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהמתלונן- מי שחפץ להמשיך לקבל הזמנות להשתתף במכרזים שפרסמה העירייה- חש עצמו כבול ברצונותיו של הנאשם ונתון לחסדיו. דהיינו, הנאשם עשה שימוש בסמכות ובמרות שלו מכוח תפקידו על מנת לאלץ את המתלונן לשלם לו את השוחד ובכך לא רק חטא אלא גם החטיא את המתלונן שביצע אף הוא עבירה- עבירה של מתן שוחד. עובדה זו של יחסי התלות בין נותן השוחד לבין מקבל השוחד היא בבסיס הקביעה בספר החוקים לפיה העונש המירבי שניתן להשית על מקבל השוחד הוא גבוה יותר מהעונש המירבי שניתן להשית על נותן השוחד.

            טענת הסנגורית לפיה לא נטען ולא הוכח שהנאשם הטיב עם המתלונן בגין קבלת השוחד אין בה כדי להקהות מחומרת המעשים שעשה הנאשם, שכן התלות של המתלונן בנאשם התבטאה בעצם השמירה על הזכות שהיתה קיימת לו ממילא ואשר היה חשש שלא תשמר, להיות מוזמן להשתתף במכרזים ובהגשת הצעות מחיר לעירייה.

            כדבר שבשגרה בית המשפט מצווה לא רק להוקיע את מי שנוהג כפי שנהג הנאשם, אלא גם למצות עימו את הדין ולהחמיר בעונשו. יחד עם זאת ברור, שבית המשפט שוקל כל מקרה לגופו ובוחן ספציפית את עניינו של כל נאשם שניצב בפניו, וכך יעשה אף זו הפעם, כפי שיבואר להלן.

3.         לא נעלמת מעיני העובדה שעסקינן בנאשם שאין לו עבר פלילי, ושלא מעד מעידות נוספות לאחר שהוגש כתב אישום בעניינו. דהיינו, ברור שהתנהגותו של הנאשם כפי שהוכיחה אותה המאשימה היתה חריגה להתנהלות שמאפיינת אותו בדרך כלל. על פני הדברים נראה, שעסקינן בנאשם שהשררה שניתנה בידיו שיבשה את שיקול דעתו- שיבוש כה חמור שהתגבש לכלל עבירה פלילית, וחבל שכך.

            חבל שכך לא רק בשל עברו הנקי של הנאשם אלא גם בשל כך שכפי שלמדנו מעדויותיהם של עדי האופי, עסקינן בנאשם שידע לתרום מכישוריו וממרצו לחברה בתחומים שונים ומגוונים. נאשם שיודע להטות כתף ושכם כשיש צורך בעשיה או בעזרה וחבל מאוד שהתכונות הטובות הללו של הנאשם לא הצליחו לגבור על הפיתוי של לקיחת השוחד. ברור בנסיבות העניין, שההרשעה של הנאשם מטילה עליו כתם לא פשוט וחבל שהנאשם לא השכיל להבין זאת כאשר בחר במודע לבקש ולקבל שוחד פעמים כה רבות.

4.         הנאשם בדברו האחרון עמד בהכחשתו בביצוע העבירה, ועם זאת ביקש את התחשבותו של בית המשפט בשים לב לפגיעה שפגעו הפרשה וחשיפתה בבני משפחתו ובעיקר בילדיו.

5.         כאשר אני משקללת את השיקולים לחומרא, שמטים את הכף לעבר ההחמרה עם הנאשם, ואת אלה שלקולא שיש בהם כדי להצריך התחשבות בנסיבות האישיות, ובעיקר בעובדה שמדובר במעידה ראשונה- גם אם היתה ממושכת, ויש לקוות האחרונה, אני משיתה על הנאשם את העונשים שלהלן:

            12 חודשי מאסר בפועל;

            8 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 36 חודשים מיום שחרורו מבית הסוהר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו את העבירה בה הורשע בתיק זה, והכול לרבות ניסיון או סיוע לעבור עבירה כזו;

            אני משיתה על הנאשם קנס בסך של 30,000 ש"ח שישולם ב-10 תשלומים שווים בסך של 3,000 ש"ח כל אחד, או 30 ימי מאסר כנגד כל תשלום. התשלומים יבוצעו ב-1 לכל חודש, החל מה-1 לחודש שלאחר סיום ריצוי המאסר בפועל. לא ישולם תשלום כלשהוא במועד, תעמוד כל יתרת הקנס לפרעון מיידי.

6.         זכות ערעור תוך 45 יום.

<#3#>